נתונים סטטיסטיים

• בעשור האחרון יש גידול של 35% באבחון אצל ילדים בני 4-17 ע”פ מחקר של המנהל הפדרלי בארה”ב CDC  שהובל על ידי פרופ’ תומס פרידן מאוניברסיטת ייל
• בישראל 1 מתוך 7 ילדים מאובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז
• חלק ניכר מהילדים (כ – 80%) ממשיכים לסבול מההפרעה גם בגיל ההתבגרות והבגרות.
• ב-1970 בכלל לא דיברו על זה.  ב1998 1 מתוך 17 ילדים אובחן כADHD. ב2016 1 מתוך 10 ילדים.(סוכרת למשל,  בארה"ב, בשנת  1960 1 מ100 איש חולה בסוכרת 1% מהאוכלוסיה. 2015 – 1 מ13 איש חולה בסוכרת).
• ישראל מ"ס 1 בעולם בצריכת ריטלין, עברנו את ארה"ב!

ADD – מאפיינים

• רגישות רבה לגירויים היוצרת הסחות דעת
• התנהגות חולמנית ומרחפת
• קושי במיומנויות חברתיות ולימודיות
• קושי בשמירת קשב
• שיבוש בחשיבה
• חוסר החלטיות
• חוסר ארגון במהלך פעילויות ומשימות
•  נטייה לשכחה בפעילויות יום יומיות

ADHD – מאפיינים

• קושי בשמירת קשב
• אימפולסיביות
• פעלתנות יתר
• חוסר סבלנות
• קשיי ריכוז
• הפרעות זיכרון ונטייה להסחת דעת
• חוסר משמעת
• חוסר ארגון
• ליקויי למידה
• קשיים רגשיים והתפרצויות זעם

הפרעות קשב וריכוז – מהו מקור הבעיה?

שני מתווכים עצביים משחקים תפקיד מרכזי בקשב וריכוז: דופאמין ונוראדרנלין!

דופמין – בעל תפקיד מרכזי בתהליכים קוגניטיביים(תהליכי רכישת ידע, עיבודו ושימורו), תפקידים ניהוליים(היכולת ליזום, להתמיד, לעצב ולשנות), במערכת חיזוק ותגמול – חיזוק התנהגויות שמביאות לגמול חיובי והעלאת המוטיבציה לחזרה על התנהגויות אלו

נוראדרנלין – תפקידו המרכזי הוא לגרום למצב של עוררות ומיקוד.

הפרעת קשב וריכוז – הטיפול התרופתי

הטיפול התרופתי נעשה באמצעות תרופות סטימולנטיות – ממריצות את מערכת העצבים המרכזית באמצעות חסימת הספיגה החוזרת (re-uptake) של הנוירוטרנסמיטורים נוראדרנלין ודופמין בחזרה אל תוך התא הקדם סינפטי וכתוצאה מכך עולה רמתם במוח

התרופות הנמצאות בשימוש כיום הן:

• ריטלין/אדרל  (3-4 שעות)– השפעה קצרת טווח
• ריטלין SR – (כ-6 שעות) השפעה לטווח בינוני
• ריטלין LA (כ-8 שעות) / קונצרטה(12 שעות) / VYVANSE – השפעה ארוכת טווח (כ-8 שעות)

תופעות לוואי שכיחות של התרופות הללו:

• חוסר תיאבון
• טיקים
• עלייה בלחץ הדם
• יובש בפה
• כאב ראש
• חרדה
• קשיי הירדמות
• עצירות

בעיות במערכת העיכול עלולות לגרום/להחמיר הפרעות קשב וריכוז

צמיחת יתר של מינים מסוימים של חיידק הקלוסטרידיום דיפיצילה המייצרים תרכובות של: HPHPA ו-4 קרזול

תרכובות רעלניות המשבשות את חילוף החומרים של דופמין ע"י הפרעה של האנזים דופמין בטא הידרוקסילאז ובכך דיכוי ההמרה של דופמין לנוראדרנלין, דבר המוביל או מחריף את הסימפטומים של מגוון הפרעות נוירו פסיכיאטריות כגון הפרעות קשב וריכוז, דיכאון, הפרעה דו קוטבית ואוטיזם

חייידק זה שוכן דרך קבע באופן תקין במעי. במצבים של שימוש ממושך באנטיביוטיקה המחסלת את יתר חיידקי המעי ומאפשרת לחיידק זה להתרבות. מלבד הפרעות נוירו פסיכיאטריות הוא עלול גם לגרום למחלות דלקתיות של המעי (קרוהן, קוליטיס)

מחסור בויטמין B12 כגורם/מחמיר הפרעות קשב וריכוז

מתיל-קובלמין – Methylcobalamin הינה הצורה הפעילה של ויטמין B12.

הסיבות למחסור בויטמין B12 הן:

• אי אכילת מזונות מהחי: בשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב
• מחלות מעיים דלקתיות כגון קרוהן וקוליטיס כיבית הפוגעות בספיגת ה-B12
• צליאק ורגישות לגלוטן החיטה הגורמים לחסר בגורם האינטרינזי (חלבון המצוי בקיבה) החשוב לספיגת ויטמין B12

מחסור בברזל כגורם/מחמיר הפרעות קשב וריכוז

תפקידו העיקרי של הברזל הוא השתתפות בייצור כדוריות דם אדומות במח העצם אשר מכילות את ההמוגלובין (4 אטומי ברזל) ואחריות על קליטת חמצן מהריאות והעברתו אל תאי הגוף.

הברזל משתתף בסינתזה של דופמין – המוליך העצבי במוח הקשור למיקוד והנעה לפעולה.

בנוסף, הברזל חיוני לתהליכי צמיחה, פעילויות אנזימטיות רבות הקשורות ליצירת אנרגיה בתאי הגוף, תפקוד מוחי תקין, פעילות תקינה של מערכת החיסון ועוד

סיבות למחסור בברזל:

• בעיות ספיגה במעיים(מעי דליף, מחלות מעיים דלקתיות(קרוהן, קוליטיס), צליאק
• תזונה סלקטיבית דלה בברזל
• מקורות לברזל מין החי – בשר, עוף והודו, בעיקר בחלקים הפנימיים, דגים, ביצים.
• מקורות מים הצומח – שמרי בירה, מולסה, טחינה מלאה, אצות, ירקות עליים ירוקים (פטרוזיליה, כוסברה, בזיליקום, עלי מנגולד, חסה וכד'), סלק, אבוקדו, אפונה, עגבניות, בטטות, תפוחי אדמה, פירות יבשים (תאנים, שזיפים, תמרים, צימוקים, משמש), קטניות (פולי סויה, עדשים, פול), דגנים מלאים (קינואה, כוסמת, חיטה מלאה, שיבולת שועל, בורגול, אמרנט), אגוזים וזרעים (קאשיו, ערמונים, פקאן, זרעי חמנייה, גרעיני דלעת) ועוד.

איתור מחסור בברזל נעשה ע"י הבדיקות הבאות(בדיקת דם):

• ברזל חופשי בדם (IRON)
• פריטין –  מאגר הברזל. ייתכן שהברזל החופשי בדם תקין אך עדיין ישנם תסמיני אנמיה בגלל פריטין נמוך.
• MCV – נפח כדורית הדם קטן מהרצוי
• המטוקריט – אחוז נפח תאי הדם האדומים מסך כל נפח הדם – נמוך מהרצוי
• המוגלובין נמוך- ריכוז חלבוני ההמוגלובין בתאי הדם האדומים הוא מתחת לממוצע המקובל

מחסור באבץ כגורם/מחמיר הפרעות קשב וריכוז

כ-25% מאוכלוסיית העולם נמצאת בסיכון למחסור באבץ.

סיבות למחסור באבץ:

• תזונה סלקטיבית דלה באבץ
• מקורות מן הצומח: נבטי חיטה, אגוזים וזרעים (גרעיני דלעת, גרעיני חמנייה, קאשיו, פקאן, פיסטוקים, צנוברים, שקדים) טחינה, קטניות (חומוס, עדשים, שעועית), שמרי בירה, מיסו, חיטה מלאה, שיפון, שיבולת שועל, דוחן, קינואה ועוד.
• מקורות מן החי: ביצים, מוצרי חלב, צדפות, בשר רזה וכבד.
  ** אבץ אשר מגיע ממקורות מן החי נספג טוב יותר מאשר אבץ המגיע ממקורות מן הצומח.
• שגשוג יתר של פטריית קנדידה אלביקנס שניזונה מאבץ (נגרם מנטילת אנטיביוטיקה ממושכת, תזונה נטולת סיבים ועשירה בסוכרים וקמח לבן)
• עודף נחושת – נחושת מתחרה עם אבץ על הספיגה בגוף. ילדים רבים בעלי ADHD  סובלים מעודף של נחושת בדמם.

דרכים לאיתור מחסור באבץ:

• בדיקות הדם המקובלות לא תמיד משקפות את המחסור(כמות האבץ בדם מהווה 0.5% מכלל האבץ בגוף)
• תסמינים המעידים על מחסור באבץ: הפרעות קשב וריכוז, זיהומים ומחלות תדירות, נשירת שיער חריגה, מחלות כרוניות, הידרדרות בשמיעה, האטה בגדילה, פגיעה בחוש הטעם והריח

ירידה חדה באיכות המזון שילדינו אוכלים

הפרעות קשב וריכוז הפכו למגיפה של ממש, ושכיחותן עלתה בעשרות אחוזים מאז שנות ה-90. עלייה בשכיחות התופעה קשורה בין היתר לירידה החדה באיכות המזון שילדינו אוכלים, ובמיוחד קשורה למחסור בחומצת השומן החיונית – אומגה 3.

אלרגיות ואי סבילות למזון – ילדים בעלי אלרגיה למזונות מסוימים עשויים לפתח הפרעת קשב וריכוז. ע"י איתור המזונות הגורמים לאי סבילות אפשר להוריד אותה מהתפריט של הילד ולהביא להטבה משמעותית. איתור המזונות האלרגניים יכול להיות בדרך של דיאטת אלימינציה או באמצעות בדיקת דם. בדיקה שנערכה בשנת 2001 ע" ארגון התמיכה לילדים היפראקטיביים בבריטניה, העלתה כי 89% מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז הגיבו לצבעי מאכל, 72% הגיבו לחומרי טעם וריח, 60% למונוסדיום גלוטומט, 45% לתוספים מלאכותיים, 50% לחלב פרה, 60% לשוקולד ו- 40% לתפוזים .

תזונה ענייה בויטמיני B (חוץ מB12), בעיקר B1, B2, B3, B6  הנמצאים בעיקר בדגנים מלאים וקטניות, פוגעת במערכת העצבים ובסינתזה תקינה של דופמין ונוראדרנלין

מחסור באומגה 3 כגורם/מחמיר הפרעות קשב וריכוז

ממסקנות מאמר סקירת מחקרים קליניים  (2015) שפורסם בכתב העת המדעי – Curr Opin Clin Nutr Metab Care  עולה כי:

• רמת האומגה 3 נמוכה יותר אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD) בהשוואה לאנשים ללא ההפרעה, למרות שהסיבות לכך עדיין אינן מובנות במלואן
• מספר מטא-אנליזות של מחקרים קליניים מצאו כי לנטילת תוסף אומגה 3 יש השפעה (בסדר גודל משתנה) המשפרת סימפטומים קליניים של ADHD
• לאומגה 3 עשויה להיות יעילות גם כטיפול נלווה לטיפול תרופתי ב-ADHD  וגם כטיפול אלטרנטיבי – במידה ובוחרים לא לתת טיפול תרופתי
• נראה כי גם לחומצת השומן EPA  וגם לחומצת השומן DHA  קיימת יעילות קלינית בהקשר של הפרעות קשב וריכוז, ושתיהן חשובות לנטילה
• גם ילדים עם לקויות למידה והתנהגות, שלא מאובחנים עם ADHD ,  עשויים לחוות שיפור בנטילת תוסף אומגה 3

לסיכום מאמר הסקירה, קבעו החוקרים כי בהתחשב ברמת הבטיחות הגבוהה של תוספי אומגה 3 וברמת יעילותם, מומלצת נטילת תוסף אומגה 3 בכדי להעצים את הטיפול התרופתי בהפרעות קשב וריכוז  או לחלופין כאלטרנטיבה לטיפול התרופתי המקובל. זאת במקביל להמלצה על צריכת דגים לפחות פעמיים בשבוע בהתאם להנחיות התזונתיות הרשמיות בארה"ב.

לקריאת המאמר המלא

מי גילה לעולם את חשיבות האומגה 3 לגוף האדם? פרופסור מייקל קרופורד, ראש המכון לחקר המוח והתזונה באוניברסיטת צפון לונדון גילה כי חומצת השומן DHA הנמצאת באומגה 3,  נמצאת בעיקר בקרום של תאי המוח, וממלאת תפקיד חשוב בשליטה על חדירות התא לחומרים שונים החשובים לפעילותו.

מחסור בחומצת השומן עלול לגרום לחדירה בלתי מבוקרת של החומרים הללו, ובעקבות זאת לפעולה לא תקינה של התאים. לדוגמה, חדירה לא מבוקרת של נתרן, שפועל להולכת האותות החשמליים של התא ולהתכווצות השרירים, עלולה לגרום לתקשורת לקויה בין תאי העצב ולאי סדירות בפעילותם, ועקב כך לפרכוסים ולהתכווצויות של שרירים שונים, כמו שקורה באפילפסיה.

בשנת  1979 ערך פרופסור קרופורד מחקר כדי לגלות הכיצד האסקמואים בקוטב אינם סובלים מאותם מחלות של העולם המערבי כמו מחלות לב או מחלות אחרות אלא חיים חיים ארוכים ובריאים וגילה שהתזונה העיקרית שלהם היא מדגים.

הוא גילה שבדגי הים נמצא השמן החשוב של האומגה 3. פרופ' קרופורד הביא את הבשורה לעולם ובמשך 10 שנים כל העולם יצא נגדו. אך לבסוף כאשר נערכו מחקרים וגילו את חשיבות האומגה 3 למחלות לב, סכרת מחלות מעיים, דלקות פרקים, דכאונות, עייפות כרונית, בריחת סידן, ניוון שרירים ומחלות כרוניות רבות אחרות יצאה לאור צדקתו וכיום רופאים ותזונאים בכל העולם ממליצים באופן מוחלט.

שני יצורים אנושיים חיו על פני כדור הארץ, ההומוספיאנס והאדם הנאנדרטלי, שחסרה לו האונה הקדמית. ההומוספיאנס לפני 164000 שנה, התחיל לאכול דגים וצדפות, וכל האונה הקדמית שלו התפתחה, היכולת לתכנן, לבנות וליצור.

פרופסור מייקל קרופורד טוען כי ההומו ספיאנס, שהוא היצור האנושי שנשאר בעולם, שרד בזכות גידול של הראש ולא של הגוף. צמיחת המוח היא שגרמה לו לשרוד ולא צמיחת הגוף. הגוף הוא חלבון, המוח הוא שומן. והמוח האנושי ממשיך לגדול גם כיום!

אומגה 3, כולסטרול וויטמין E  – 3 חומצות שומן חשובות למוח. לא רק אומגה 3.

חלב אם אנושית יש בו מעט מאוד חלבון ומעט סוכר, זה בעצם אמולסיה של חומצות שומן ובתוכן אומגה 3.

ומה תפקיד ה-EPA?

חומצת השומן EPA אחראית על מערכות בקרת המחלה של הגוף. יכולה להיווצר מאומגה 3 (דגים, זרעי פשתן, אגוזי מלך) או מאומגה 6 (המון מזונות, בעיקר שמנים צמחיים, דגנים, אגוזיםף שקדים וזרעים)

במקרה שמגיעה מאומגה 3, נוצרת מערכת הגנה חיובית של קרישיות רק במקרה של פציעה או חתך. במקרה שמגיעה מאומגה 6, גורמת להיווצרות קרישי דם ספונטניים, גם כשאין סיבה להיווצרות שלהם, וכך אנחנו מקבלים שבץ מוחי והתקף לב.

מערכת שנייה היא אלרגיה – נכנס לי אבק לריאות, אני משתעל זוהי תגובה אלרגית חיובית המסלקת את הפתוגן , זה אם מגיעה מאומגה 3. אם מגיעה מצריכה מרובה של אומגה 6, כל חשיפה קטנה לאלרגן כמו קרדית אבק הבית או פרווה של חתול, תגרום להתקף של אסטמה ובמקרה זה נהייה חייבים ליטול אנטי היסטמינים.

מערכה שלישית היא מנגנון הדלקת – אומגה 3 מביאה לתגובה אנטי דלקתית של הגוף. אומגה 6 מביאה לתהליכים דלקתיים כרוניים בגוף שנשארים איתנו לאורך זמן רב.

מערכת רביעית, מערכת חיסון שצריכה לעצור מחלות זיהומיות. אם היא מונעת ע"י אומגה 6, נגרמת מחלה אוטואמונית, מערכת החיסון תוקפת את הגוף ללא סיבה ברורה.

מחקרים מצביעים על כך שבתזונה המודרנית היחס בין אומגה 6 לאומגה 3 עומד על 10:1 לטובת אומגה 6 וכי במקרים רבים מאוד היחס מגיע אף ל- 30:1.

ככל הנראה בראשית ההתפתחות שלנו היחס בין שתי החומצות עמד על 1:1 ולפי הערכות המומחים היחס האופטימאלי בין אומגה 6 לבין אומגה 3 צריך להיות 4:1 ואף נמוך יותר. ככל שהיחס בין אומגה 6 לאומגה 3 יהיה גבוה, כך הסיכוי למחלות שונות בדגש על מחלות דלקתיות ומחלות הקשורות ביתר קרישיות של הדם, גבוה יותר.

המלצות לסיכום

על פי המחקרים, התזונה המומלצת, היא תזונה כמה שיותר טבעית, עשירה בפחמימות מורכבות כגון דגנים מלאים וקטניות, חלבונים איכותיים (דגי מים עמוקים, ביצים ממשקים מוכרים ואיכותיים, עופות ללא אנטיביוטיקה והורמונים), חלבונים מן הצומח כגון קטניות וקינואה, חומצות שומן חיוניות כגון אבוקדו, שמן זית, אגוזים שקדים וזרעים, ירקות רבים ופירות במתינות (1-2 ביום).

על פי המחקרים הרבים רצוי להימנע לחלוטין מפחמימות מעובדות, סוכרים ומזון מעובד. כמו כן ישנה חשיבות רבה לאכילה של 5-6 ארוחות ביום ולתזמון שלהן.

הטיפול התזונתי מתרכז גם בחיזוק מערכת העיכול כדי לשפר ספיגה של רכיבי המזון השונים והרגעה או המרצה של מערכת העצבים (בהתאם לאופי הבעיה) באמצעות צמחי מרפא ושימוש בתוספי תזונה להשלמת חוסרים ונטילת חוּמצות שומן מסוג אומגה 3 אשר עשויות לעזור במידה רבה לפתרון או הקלה באופי ההפרעה.

נתונים בקליניקה שלנו ובקליניקות רבות בארץ מצביעות על כך שהשינוי התזונתי יחד עם מתן אומגה 3 לא רק הופכת את הילד ליותר מרוכז ומשפרת את היכולות הלימודיות שלו אלא גם את היכולות החברתיות שלו והופכת אותו לילד יותר שמח.

נצלו את חופשת הקיץ שבה ממילא לא לוקחים ריטלין ובואו לטיפול! השינוי נראה לעיין כבר לאחר כמה שבועות